אי שם בצפון הארץ, ממש אחרי התחנה האחרונה של הרכבת, הוזמנתי להשתתף בשיח על יצירה בעקבות שפה. היה זה רגע מרגש עבורי, על זמני כמעט, דווקא בימים סוערים אלה, לעצור לרגע לנשום מילים.
להקשיב לקולות שנכתבים כבר שנים. לזכור יחד את המיעוטים והפינות המרכיבים את החברה הישראלית ולראות להם בעיניים את הכאב שמורכב לפעמים גם ממילים קטנות וגדולות, קשות ופשוטות, בצעקה או בקול דממה דקה.
זכיתי ליטול חלק בפאנל משוררים עם ענקי המילה, אריק אבר, יוצר ואמן ספוקן וורד ומייסד ז'אנר פואטרי סלאם בארץ, ועם המשורר שלומי חתוכה, אקטיביסט חברתי ישראלי, ומגיש תוכנית השירה "ברית מילה" בכאן 11.
חשבנו בקול איך מילים מחוללות תנועה, איך כותבים באמצע חיים של הורות, עבודה ושגרה, ואיך ממשיכים מכאן הלאה, כי בכל זאת, יש לנו שפה משותפת.