היא יזמת מוכשרת שלא רואה בעיניים. היא דוברת טכנולוגית שוטפת ברמת שפת אם (בשבילי זו הינדית). ויש לה חולשה לסטארט-אפים. אולי בגלל שהיא מקדמת בעצמה סטארט-אפ ענק שאי אפשר עוד לספר עליו. ששש… עוד מוקדם כעת, אבל בעתיד, כל אישה חרדית, עצמאית ובעלת עסק שמכבדת את עצמה, תרצה להיות חלק מהמיזם ההייטקיסטי המטורף שלה שחוצה יבשות. אבל עכשיו? רגע. אני רוצה לדבר עליה. וגם קצת עלי.
היא רואת חשבון מוצלחת. במשך שנים מילאה תפקידים בכירים בחברות ענק. היום היא החליטה שזה הזמן שלה לפרוש (כנפיים) ולהיות עצמאית. אוטוטו היא פורצת לשוק עם אשכולות (איך אני אוהבת את המילה!) של ניהול כספים ופיתוח עסקי ליזמים, אבל כאלה שווים, מתקתקים ומלאי עסיס מקצועי וטעם של מאסטרית.
אז איך כל הטוב הזה קשור אלי? אתן מרימות גבה ומפהקות (שלא תעזו), הרי אלה תחומים שרחוקים ממני כרחוק עמק המעיינות מנחל דוד. אבל מה מסתבר? שמילים מקשרות הכל. מילים כתובות, אני מתכוונת. מילים שכתובות בחוכמה. מילים שיוצרות תוכן שיווקי מוכר.
קוראים לה שובה בן חיים, למוכשרת הזו שבעיניים שלה מהבהבים קודים של קיו-אר. ובין ערביים אחד היא שולחת לי הודעה. היא רוצה ללמוד כתיבה שיווקית. אצלי. סדנה פרטית. גיששתי קצת מה בדיוק היא מחפשת. מפה לשם, בניתי סדנה יפהפייה של ארבעה מפגשים, אחת על אחת. לכתוב זה חתיכת סיפור. ככה קוראים לסדנה.
מפה לשם מספר שתיים, היא כבר הספיקה לכתוב, תוך כדי הסדנה, שם וסלוגן לסטארט-אפ המטורף שלה, עשרים תשתיות לפוסטים עתידיים, מודעת פרסומת, ודף נחיתה שלם, ממוקד, חריף עד צרבת, חד עד דקירה וממגנט כמו כפית מתכופפת ביד של אורי גלר. הגזמתי? זרמו איתי. מה אכפת לכן. זו לקוחה שלי ואני מרימה לה. וחוץ מזה, כשדף הנחיתה שלה יעלה לאוויר, תגידו שעוד בקושי פרגנתי… אז יאללה.
זהו. היא שובה ואני שולמית והיה לנו כיף להסתער ביחד על המילים, למחוק ולכתוב ולהבין ולהתווכח ולהתקדם. שובה בן חיים היא בוגרת הסדנה הפרטית הראשונה שלי לכתיבה שיווקית. ושתינו ממליצות בחום. על מי? גם וגם. וגם.