את רוחמי הופמן הכרתי בזכות כתב העת "יחידה" לשירת נשים חרדיות. אי שם, בין הגיליונות הראשונים שערכתי, שמה הופיע במשלוח הדואר הנכנס ולצידו שירה זוהרת. פעם כתבה כמו מים. אני מים / אולי מבול / אחריהם / אולי מפולת / והם דבקים / במסלולם… פעם כתבה כמו אור. אֲנִי אוֹר / שֶׁשּׁוּב מִתְעַרְבֵּל / עִם הַחֹשֶׁךְ בְּסִימְבְּיוֹזָה / דּוֹלֵק אֶת נְשִׁימוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת…
רוחמי המשיכה לכתוב עוד שירים רבים ויפים, חוט דק של עדינות ואמת שזור בהם. והיא עודנה שולחת בכל עת שקול קורא חדש יוצא לאוויר העולם ומבשר על גיליון מתקרב. שיריה מוסיפים אוושת מים רכה ואלומת אור לכתב העת. באחת מההתכתבויות שלנו סיפרה לי רוחמי שהיא עמלה כעת על כתיבת ספר שירה ראשון. ספר הכורך בתוכו שירים שכתבה מרגע הולדת בנה המיוחד ועד עתה, שירה המספרת באומץ על התמודדות יומיומית, על אתגרים ועל אומץ, על דמעות ועל תקווה, על שבר ועל אמונה.
כשספר השירה "כנפי רוח" יצא לאור, רוחמי העניקה לי אותו במתנה. אז פגשתי אותה לראשונה. קראתי את הספר בנשימה עצורה, מנסה לאצור את הדמעות, לשמור אותן בתוכי. דף אחר דף, שיר אחר שיר, רוחמי מניחה ברכות, באמת דוקרת, בפשטות ובעומק, את כאב הבשורה, את השבר, את ההפנמה, את התגלות האור והאמונה, את האהבה.
ידעתי כי שיחה עם רוחמי תפתח את הסדרה החדשה שלי "שירה בשתיים" – מפגשי זום עם משוררות חרדיות. סדרה מיוחדת לנשים כמוני וכמותה, שאוהבות שירה ושואבות ממנה כוח. "שירה בשתיים" – מפגשי בוטיק המשלבים שיחה אישית, הקראת שירה מתוך הספר, עם סדנת כתיבה בהשראתה.
שירה בשתיים – ביום שלישי, י"א באייר תשפ"ג, 2.5.23 בשעה 9.3 בבוקר, אארח בעזרת ה' את רוחמי הופמן, למפגש זום לנשים חרדיות. קריאה, כתיבה והשראה בעקבות ספר שיריה "כנפי רוח". מספר המקומות מוגבל. לרישום יש לפנות אלי בהודעה. מחכה לך.