גולדי כהן היא יוצרת בחסד עליון. מוח ולב שהם מיקשה אחת של כישרון. לדעתי היא משיגה בכמה צעדים קדימה את AI. בקיצור, השם השני שלה הוא אמנות. ומה אני עושה כשגולדי, מעצבת אגדית של תקשורת חזותית, שולחת ידה בפודקאסט ומזמינה אותי לשעת כיף של הקלטה על פחית ספרינג? נו, ברור. סוגרת את המחשב הנייד באבחה חדה, מכניסה כתובת לוויז ומתייצבת מיד.
איזו הקלטה, נו באמת. זו הייתה בעיקר שעה מרתקת ומגלגלת מצחוק של זכרונות (פטפטנו פעם באותו משרד, ובין לבין עבדנו), אסוציאציות מתחלפות כמו גרביים, וגם, אין ברירה כי חייבים קצת רצינות – בכל אופן מדובר בהסכת, לחובבי האקדמיה ללשון עברית – כמה תובנות מחודדות על כתיבה. נו, המלאכה הזו שמטרידה אותי מבוקר ועד ערב ואני מכורה לה.
אז על מה דיברנו? על קלדנית שבוהה בך כשאת מוציאה ספר בגיל 17 (לא נכון, את לא הבת של הסופרת? -לא, אני הסופרת), על מסע כתיבה לסרביה שמשחרר צינורות יצירה חלודים, על הזמנים שבהם שירה נולדת (בנסיעה בכביש הערבה, למשל) ועוד ועוד כיד השרבוט הטובה. איך גולדי מסכמת? פשוט השראה.
יותר מאשמח אם תאזינו לפרק הזה, בכל צורה שתבחרו:
בספוטיפיי https://katzr.net/7ddb26
בגוגל פודקאסט https://katzr.net/7b1a16
באפל פודקאסט https://katzr.net/7e4606
ובדרייב למסוננות https://katzr.net/ab628c
הקשבתם? אהבתם? התעצבנתם? 
ספרו לי על כך. אני מוכנה להקשיב 
רק תיזהרו עם הריקושטים, אני רגישה!
ספרו לי על כך. אני מוכנה להקשיב רק תיזהרו עם הריקושטים, אני רגישה!